התורה והעולם הקדום – בין עימות לאימוץ

 

שם הקורס: המקרא
וספרות המזרח הקדום – בין עימות לאימוץ

מרצה:
ד"ר יושי פרג'ון

שנה"ל: תשפ"ב (קורס שנתי)

מקום:
מכללת הרצוג- קמפוס 'היכל שלמה' ,
ירושלים/ קורס היברידי

מועד: ימי שלישי 09:10-10:10

היקף הקורס: 31 מפגשים / 2 ש"ש

 

תיאור הקורס:

אנחנו רגילים לחשוב על
התנ"ך כספר עתיק, ועל העם היהודי כעם הנצח. זוהי מחשבה מוצדקת במונחי ימינו,
כי אנו מוקפים בדתות צעירות יותר, ובעמים שהופיעו רק במאות השנים האחרונות. אבל
במונחי העולם הקדום, הישראלים היו עם צעיר ומוקף בתרבויות עתיקות, עשירות
ומתוחכמות ממנו בהרבה.

הפיתוי שאותן אמונות עתיקות
וגדולות הציבו בפני עמנו הצעיר, הובילו את נביאי המקרא למאבק עיקש באמונות
האליליות ובדרכי הפולחן הפגאניות. אבל האם ניתן להעמיד את כל הזיקה בין ישראל ובין
העמים שסביבם על מאבק?

השוואת הספרות המקראית ליצירות
שמקורן בעולם הקדום (בדגש על טקסטים שמקורם במסופוטמיה), תלמד אמנם על ההבדלים
התהומיים, אבל גם על הרקע התרבותי-אמוני שהיה משותף לישראל ולכמה מן העמים
הקדומים. מתוך עיון במקבילות, נלמד מה מן הקיים בעולם הקדום היה ראוי בעיני המקרא
לשימור ולאימוץ, מה היה ראוי לתיקון, מה חייב מלחמה מרה, וכמובן מה חסר בעולם
וחודש על ידי המקרא.

בקורס יידונו גם האתגרים שהציבו
התגליות מן העולם הקדום לפתחם של חכמי ישראל, ויוצגו תגובות שונות שהוצעו על ידי
החכמים, החל בשלילה מוחלטת של המשמעויות העולות מן הממצאים, וכלה באימוץ נלהב
שלהם.

נושאי הקורס

1. מבוא: סקירה היסטורית וגיאוגרפית קצרה על תרבויות
   המזרח-הקדום
2. סיפורי הראשית בתורה ובאגדות המזרח הקדום
3. סיפורי האבות – בין מצוות התורה לחוקי המזרח הקדום
4. ואלה המשפטים – מצוות התורה בהשוואה לחוקי המזרח הקדום
5. משמשון ועד גלית – מאבקו של המקרא בתרבות יוון
6. ספרות המזמורים במקרא ובמזרח הקדום

 

 

מהלך לימודים:

 

ביבליוגרפיה:

קריאה
מומלצת:

1.
מ'
מלול, "דיני חַ'מֻּרַבִּ", קובצי הדינים ואוספים משפטיים אחרים מן
המזרח הקדום, חיפה תש"ע 2010, עמ' 101‑104
(ההקדמה); עמ' 105‑109 (הפרולוג); חוקים 1‑25, 127‑149, 194‑214; עמ'
168‑175 (האפילוג).

2.
ש'
שפרה וי' קליין, בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, תל-אביב
תשנ"ז 1996.

2.1.
"אנומה
אליש", עמ' 7‑42 (=לוח שישי שורה 73; מומלץ להמשיך עד סוף המיתוס בעמ'
54).

2.2.    "עלילות גלגמש", עמ' 183‑211 (מבוא למיתוס, לוח ראשון, לוח
שני, וכן את המבוא ללוח השלישי); עמ' 216 (המבוא ללוח הרביעי); עמ' 225
(המבוא ללוח החמישי); עמ' 233‑240 (הלוח השישי); עמ' 241 (המבוא
ללוח השביעי), עמ' 250 (המבוא ללוח השמיני); עמ' 255 (המבוא ללוח
התשיעי); עמ' 261‑274 (הלוח העשירי); עמ' 275‑276 (המבוא ללוח האחד
עשר); עמ' 284‑288 (החל משורה 205 ועד סוף הלוח האחד-עשר).

2.3.    "תחינה לאל יהיה אשר יהיה", עמ'
478‑481.

2.4.    "אהלל את אדון החכמה", עמ' 544‑547
(המבוא, לוח ראשון שורות 1‑40); עמ' 551‑552 (לוח שני שורות 11‑48).

2.5.    "עתה הגד מה טוב: דו-שיח פסימי בין עבד
לאדוניו", עמ' 576‑580.

3.
מ'
גרינברג, "הנחות יסוד של החוק הפלילי במקרא", תורה נדרשת – חיבורים
בשאלות יסוד של המקרא, תל אביב תשמ"ד, עמ' 13‑37.

4.
י'
קליין, "המקרא והספרות המסופוטמית: מסורות בראשית, ספרות החכמה וספרות
הקינות", בתוך: צ' טלשיר (עורכת), ספרות המקרא: מבואות ומחקרים ב',
ירושלים תשע"א 2011, עמ' 523‑550 (מומלץ להמשיך את קריאת המאמר עד סופו בעמ'
579).

 

הרחבה:

5.
י' אבישור,
כתובות פיניקיות והמקרא,
ירושלים תשל"ט.

6.
י'
אבישור, עיונים בשירת המזמורים העברית והאוגריתית, ירושלים תשמ"ט.

7.
נ'
איילי-דרשן, ודורך על במתי ים: מלחמת אל הסער בים בספרות המזרח הקדום,
ירושלים תשע"ו.

8.
א'
אלט, מקורות החוק הישראלי (תרגום מגרמנית), האוניברסיטה העברית תשל"ב.

9.
מ'
אליאדה, המיתוס של השיבה הנצחית: ארכיטיפים וחזרה (תרגום: י' ראובני),
ירושלים תש"ס 2000.

10.
ד'
אמיר, אלים וגיבורים: עלילות כנעניות שנמצאו באוגרית, קיבוץ דן תשמ"ז
1987.

11.
כ"ה
גורדון, לפני היות התנ"ך: הרקע המשותף לתרבות יון ולתרבות העברים
(תרגום: א' קדימה), תל-אביב תשכ"ו.

12.
ח"א
גינזברג, כתבי אוגרית, ירושלים תרצ"ו.

13.
מ'
גרינץ, מספרות מצרים העתיקה, ירושלים תשל"ה.

14.
י"מ
גרינץ, ייחודו וקדמותו של ספר בראשית, ירושלים תשמ"ג.

15.
א'
גרינשטיין, "זיקתה של הסיפורת המקראית לסיפור הכנעני הקדום", בתוך: צ'
בן-יוסף גינור (עורכת), מחקרים בספרות ישראל מוגשים לאברהם הולץ, ניו יורק
תשס"ג 2003, עמ' 9‑29.

16.
א'
גרינשטיין, "הספרות האוגריתית", בתוך: צ' טלשיר (עורכת), ספרות
המקרא: מבואות ומחקרים ב', ירושלים תשע"א 2011, עמ' 495‑521.

17.
א'
גרינשטיין, "הפנתאון הכנעני והשתקפותו בכתבי אוגרית", בתוך: מ' קיסטר
ואחרים (עורכים), אֵלי קדם: הפוליתאיזם בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני
לפסה"נ ועד התקופה המוסלמית, ירושלים תשס"ח 2008, עמ' 47‑63.

18.
ג'
דרשן, אחר המבול: סיפורי מוצא במקרא ובאגן הים התיכון המזרחי, ירושלים
תשע"ח.

19.  ו' האלו, "ספרות המקרא וספרות המזרח הקדום:
הקדמה כללית", בתוך: צ' טלשיר (עורכת), ספרות המקרא מבואות ומחקרים
ב', ירושלים תשע"א 2011, עמ' 457‑470.

20.
א"ו
הורוויץ, "עשה לך פסל", בית מקרא מ"ד [קמ"ג] (תשנ"ה),
עמ' 347-337.

21.
א"ו
הורוויץ, "דיוקנו של האל המסופוטמי", בתוך: מ' קיסטר ואחרים (עורכים), אֵלי
קדם: הפוליתאיזם בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפסה"נ ועד התקופה
המוסלמית, ירושלים תשס"ח 2008, עמ' 1‑33.

22.
מ'
ויינפלד, "למקורו של הדגם האפודיקטי בחוק המקרא: בעיית הניסוח של תקנונים ציבוריים
מחייבים בימי הבית הראשון ובתחילת ימי הבית השני", תרביץ מ"א
(תשל"ב), עמ' 349‑360.

23.
מ'
ויינפלד, "הספרות השומרית וספר תהלים – מבוא למחקר השואתי"; "תהלה
לשמש"; "הטקסט הפאגאני (ארמית בכתב דמוטי) של תהלים כ 8-2", הליטורגייה
היהודית הקדומה, ירושלים תשס"ד, עמ' 26‑50, 60-51, 61‑75.

24.
א'
זינגר, החתים ותרבותם (ספריית האנציקלופדיה המקראית כ"ו), ירושלים
תשס"ט 2009.

25.
מ' זר
כבוד, "מה בין משפטי התורה לחוקי עמורבי", בתוך א' אלינר ואחרים
(עורכים), ספר זיידל, ירושלים תשכ"ב, עמ' 18‑22.

26.
א' מלמט,
מארי וישראל: שתי תרבויות שמיות-מערביות, ירושלים תשנ"א.

27.  ע'
מרגליות, גויי הים בארץ ישראל בתקופת המקרא, תל-אביב תשמ"ח
1988 (בפרט עמ' 92‑128).

28.
ה"ו
סאגס, דברי ימי בבל (תרגום: א' נגב), תל אביב תשל"ב 1972 (באנגלית
1962).

29.
ש"מ
פאול, "דגמי ניסוח של החוק בישראל ובמסופוטמיה", לשוננו ל"ד
(תש"ל), עמ' 257‑266.

30.
מ'
פוקס, שירת דודים ממצרים העתיקה, ירושלים תשמ"ה.

31.  י' פליישמן, "'גרש האמה הזאת ואת בנה'
(בראשית כ"א, 10): מדוע צווה אברהם לשמוע בקול שרה?", בית מקרא
44 ב (תשנ"ט), 146‑162.

32.  י' פליישמן, תורת האבות מבראשית: קיום מצוות
התורה בטרם ניתנה, תל אביב 2019.

33.
י'
פרג'ון, עיון במזמור ק"ז ובמקבילות מן המקרא ומן המזרח הקדום (עבודת
מאסטר), אוניברסיטת בר-אילן תשס"ח 2008.

34.
י'
פרג'ון, "'הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע
נָתוּן לָךְ' (דה"ב א', יב): אסופת מקורות מוערת", בתוך: י' ברנדס
ואחרים (עורכים), בעיני אלוהים ואדם: האדם המאמין ומדע המקרא, ירושלים
תשע"ה, עמ' 17‑161 (בפרט עמ' 117‑153).

35.
מ"ד
קאסוטו, האלה ענת, ירושלים תשכ"א 1951.

36.
ש"מ
קרמר (תוספות והשלמות: ר' קוטשר), ההיסטוריה מתחילה בשומר (תרגום: נ'
בן-עמי), מרחביה תשמ"ב₂ (1960).

37.
ר'
ישעיה בן ראובן רייכר, תורת הראשונים: יסודות התורה-שׁבעל-פה והתפתחותה החיונית
בחיים ובספר בדורות הראשׁונים א', [ורשה] תרצ"ו 1935.

38.
צ' רין
וש' רין, עלילות האלים: כל שירות אוגרית, פילדלפיה 1996.

39.
נ'
שופק, "ספרות מצרים הקדומה וספרות המקרא", בתוך: צ' טלשיר (עורכת), ספרות
המקרא: מבואות ומחקרים ב', ירושלים תשע"א 2011, עמ' 605‑656.

40.
נ'
שופק, 'אין אדם שנולד חכם': חכמת מצרים הקדומה וזיקתה למקרא, ירושלים
תשע"ו.

41.  M. B. Dick,
“Prophetic Parodies of Making the Cult Image”, in M. B. Dick (ed.), Born in
Heaven, Made on Earth, Winona Lake 1999, pp. 1-53.

42.  B. R. Foster, Before
the Muses: An Anthology of Akkadian Literature (2 vols.), Bethesda 1993.

43.
S.
Frolov and A. Wright, “Homeric and Ancient Near Eastern Intertextuality in 1
Samuel 17”, JBL 130:3 (2011), pp. 451-471.

44.
E.
L. Greenstein, “God’s Golem: The Creation of the Human in Genesis 2”, in H. G.
Reventlow & Y. Hoffman (eds.), Creation in Jewish and Christian
Tradition (JSOTSS 319), London & New York 2002, pp. 219-239.

45.
W.
W. Hallo, “Adapa Reconsidered: Life and Death in Contextual Perspective”, Scriptura
87 (2004), PP. 267-277.

46.
R.
Heckl, “Inside the Canon and Out: The Relationship between Psalm 20 and Papyrus
Amherst 63”, Semitica 56 (2014), pp. 359-379.

47.
V.
A. Hurowitz, “What Goes In is What Comes Out – Materials for Creating Cult
Statues”, in G. Beckman & T. J. Lewis, Text, Artifact, and Image,
Providence 2006, pp. 3-23.

48.
T.
Jacobsen, “The Graven Image”, in P. D. Miller, Ancient Israelite Religion;
Essays in Honor of Frank Moore Cross, Philadelphia 1987, pp.15-32.

49.  W. G. Lambert, Babylonian Wisdom Literature, Oxford 1960.

50.
W.
G. Lambert, “A New Look at the Babylonian Background of Genesis”, in R. S. Hess
and D. T. Tsumura (eds.), “I Studied Inscriptions from before the Flood”;
Ancient Near Eastern, Literary, and Linguistic Approaches to Genesis 1-11,
Winona Lake 1994, pp. 96-113.

51.
C.
F. Nims, “A Paganized Version of Psalm 20:2-6 from the Aramaic Text in Demotic
Script”, Journal of the American Oriental Society 103:1 (1983), pp.
261-274.

52.
G.
T. M. Prinsloo, “Psalm 20 and its Aramaic Parallel: A Reappraisal”, Journal
for Semitics 9:1-2 (1997), PP. 48-86.

53.  J. B. Pritchard (ed.), Ancient Near Eastern texts relating to
the Old Testament, Princeton 1969₃.

54.
K.
A. D. Smelik, “The Origin of Psalm 20”, JSOT 31 (1985), pp. 75-81.

55.  J. H. Tigay, “On Evaluating Claims of Literary Borrowing”, in M. E.
Cohen et al. (eds.) The Tablet and the Scroll, Bethesda 1993, pp. 250-255.

56.
C.
Walker and M. B. Dick, “The Induction of the Cult Image in Ancient Mesopotamia:
The Mesopotamian mīs pî Ritual”, in M. B. Dick (ed.), Born in Heaven,
Made on Earth, Winona Lake 1999, pp. 55-121.

57.
Z.
Zevit, “The Common Origin of the Aramaicized Prayer to Horus and of Psalm 20”, Journal
of the American Oriental Society 110:2 (1990), pp. 213-228.